יום שבת, 16 באוגוסט 2014

אייקידו, אֻמָּנוּת ואָמָּנוּת מאת טֶרִי דוֹבְּסוֹן סנסיי

ערן ניר והראל אברוצקי בהדגמת אייקידו במוזיאון היפני בחיפה (מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית). צילמה: אשרת ניר  2014 ©

״כך הגדיר אוֹדְן את ההבדל בין אֻמָּן לאָמָּן: אֻמָּן יודע תמיד מה תהיה תוצאת עבודתו, בעוד שאָמָּן לעולם לא יודע. אני חושב שבאייקידו, קיים מיזוג נפלא של שניהם. אתה לומד את המלאכה, ואז אתה לומד להשליך את המלאכה ולקחת חלק באמנות.״
מאת טֶרִי דוֹבְּסוֹן סֶנְסֶיי, מתוך הספר ״It's a lot like dancing... an aikido journey״




“A craftsman knows in advance what the finished result will be, while the artist knows only what it will be when he has finished it. But it is unbecoming in an artist to talk about inspiration; that is the reader's business.”
W. H. Auden







וִיסְטְן יוּ אוֹדְן (1907-1973): היה משורר אנגלי.

אֻמָּן: בַּעַל מְלָאכָה.
אָמָּן: אִישׁ הָעוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת, בְּאָמָּנוּת. צַּיָּר, פַּסָּל, מּוּזִיקַאי, סּוֹפֵר, וכו׳.
טֶרִי דוֹבְּסוֹן: טרי דובסון סנסיי היה תלמידו של מייסד האייקידו ביפן ומורה לאייקידו בעל שם.
It's a lot like dancing... an aikido journey: לפרטים אודות הספר הקלק/י כאן.
בתמונת האייקידו: ערן ניר והראל אברוצקי בהדגמת אייקידו במוזיאון היפני בחיפה (מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית). צילמה: אשרת ניר  2014 ©

יום שישי, 15 באוגוסט 2014

דָארוּמָה סָאן והאימון שלנו באייקידו

הדוג׳ו שלנו קיבל מתנה נחמדה - בובת דָארוּמָה סָאן יפנית מאלון, אייל ואֵלָה שמתאמנים איתנו באייקידו וחזרו מטיול בר-מצווה בארה״ב. דארומה סאן הוא אחד הצעצועים המסורתיים הידועים ביותר ביפן. במבט ראשון הוא נראה כמו ״נחום תקום״ יפני וססגוני, אך מאחוריו אגדות, היסטוריה וסיפור עתיק בן 2500 שנה.

שמו המקורי ההודי של דארומה סאן היה בּוֹדהִידְהָארְמָה - נזיר בודהיסטי הודי שחי במאה החמישית או השישית לפני הספירה, ונדד לסין במסע ארוך ומסוכן, שם נעשה למורה ולדמות נערצת ולימד במספר מנזרים.
על פי המסורת, בודהידהארמה היה הראשון בשושלת אבות הזן של סין. מאות שנים לאחר מכן, תורתו נדדה לארצות הגובלות עם סין וכמובן גם ליפן, בה הזן בודהיזם זכה לפריחה יוצאת דופן והשפיע בה על אינספור תחומים: אמנויות, בישול, עיצוב, גינון, אמנויות לחימה, שיטות הוראה, חינוך, ספרות, שירה, ועוד...

בודהידהארמה - נזיר הודי שחי בסין במאה החמישית לפני הספירה

בנוסף, אגדות מייחסות לבודהידהארמה את הבאת צמח התה מהודו לסין - שנועד לסייע לנזירים וגם לו להישאר ער במשך שעות רבות של ישיבה במדיטצייה.

מסופר גם שאמנויות הלחימה הסיניות, מקורן בתרגילים וטכניקות שבודהידהארמה לימד את תלמידיו. קרוב לוודאי שאכן הנזיר ההודי היה מאומן ומיומן באמנויות לחימה הודיות עתיקות שהיו קימות באותה תקופה. הוא בחר לאמן את תלמידיו בסין על מנת לחזק את הגוף ואת הנפש שלהם ולסייע להם להחזיק מעמד בתירגול הקשה של מדיטציית ולימוד זן בודהיזם, וכמובן גם לשם הגנה.

הבובה היפנית מכילה בעיצוב שלה מספר רעיונות ואגדות שכולן קשורות ומיוחסות לנזיר ההודי המפורסם:

למעוד שבע פעמים ולקום שמונה:
כל יפני מכיר את האימרה: "נָנָה קוֹרוֹבִּי יָה אוֹקִי", או בפירוש לעברית, "שבע פעמים ליפול ושמונה פעמים לקום". בובת בודהידהארמה העגלגלה, חוזרת לעמוד לאחר שמנדנדים אותה או מפילים אותה. מין "נחום-תקום" יפני שכזה. הנזיר שתמיד קם!
בכל פעם שעינינו נתקלות בו, אנו מקבלים עידוד וכח להתגבר על כל אותן פעמים בהן החיים ״מפילים״ אותנו. בעזרת חכמה וסבלנות, וכמובן אמון עצמי ועזרת חברים, נקום ונתגבר, בהשראת סיפורו של בודהידהארמה שהתגבר על קשיי המסע הרגלי המסוכן והקשה מהודו לסין, ההסתגלות לארץ חדשה על מנהגיה ושפתה, והיעשות למורה דגול ונערץ שמאות מליוני מאמינים בודהיסטיים זוכרים ומקבלים ממנו השראה ותובנות.

מבט חודר וחובק עולם:
העיניים הפקוחות לרווחה מסמלות את מבטו החודר והתקיף של בודהידהארמה. מבט נוקב שמביט באומץ אימתני אל האמת הגדולה והיישר אל ליבם ונפשם של תלמידיו. המבט נועד ״להפחיד ולגרש״ את הטיפשות, חוסר הכנות, הגאוותנות, מחשבות מיותרות, ואת השלילי שמפריע להתפתחות רוחנית.

היכן האישונים?
הבובה שקיבלנו במתנה היא עם עיניים ללא אישונים. נהוג ביפן בתחילת השנה לצייר אישון של עין אחת, ולחשוב או לספר אודות השאיפות והמטרות לשנה החדשה. משהמטרות הושגו והשאיפות הוגשמו, נהוג לצייר את האישון השני. כשחייתי ביפן, עברתי בתחילת השנה מול תחנת משטרה גדולה בקיוטו. מפקד התחנה עמד בכניסה, ומולו ניצבו כל שוטרי התחנה. המפקד נשא דברים, ולאחר מכן ניגש אל בובת דארומה סאן ענקית בגובה שני מטרים, ועם מכחול גדול הוא צייר את האישון של עין אחת של הבובה.



בראש השנה הקרוב, אני מקווה שנתכנס גם אנחנו בדוג׳ו, נספר על התכניות שלנו לשנה הקרובה ונצייר אישון אחד בעין של הבובה. בתקווה שבסוף השנה נצייר גם את השניה.

ללא ידיים ורגליים:
בדמותו של דארומה סאן בציורים עתיקים ובאמנות עממית, כמו גם בבובה שקיבלנו, לא ניתן להבחין בידיים וברגליים. האגדה מספרת שמרוב ישיבה במדיטצייה, כבר לא היה לבודהידהארמה עוד צורך בידיו וברגליו על שאפילו וותיקי תלמידיו לא זכרו כיצד נראו.

בודהידהארמה באימונים שלנו:
דארומה סאן מסמל מעלות רבות באימונים שלנו באייקידו. אנחנו תמיד שואפים לקום בזריזות ובמלוא אנרגיה מכל נפילה וגלגול ומנסים להכיל במבט שלנו את כל הסביבה ואת רוחו של התוקף. כמו דארומה סאן, אנו שואפים לשמור על תודעה ערה ורחבה, לתרגל בשקדנות שקטה ובאמון, ומקווים להגשים את עצמנו ואת היכולת שלנו, ולסייע לאחרים לעשות זאת.

יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

דוג׳ואים חדשים בפרדס חנה, כפר סבא והוד השרון (במושב ירקונה).

שלושה דוג׳ואים חדשים עומדים להיפתח במהלך השבועות הקרובים על ידי שניים מתלמידי הדוג׳ו שלנו:


אייקידו פרדס חנה - מאסאטאקה דוג׳ו - אייקיקאי ישראל
בהדרכת איתמר זדוף
שיעורי מבוגרים, ילדים ונוער
כתובת: רחוב המכבים פינת מודיעים, פרדס חנה
טלפון להרשמה ולבירורים: 058-400-3877


אייקידו כפר סבא - מאסאטאקה דוג׳ו - אייקיקאי ישראל
בהדרכת הראל אברוצקי
שיעורי מבוגרים, ילדים ונוער
כתובת: יאיר רוזנבלום 29, כפר סבא
טלפון להרשמה ולפרטים: 054-522-2308



אייקידו הוד השרון - מאסאטאקה דוג׳ו - אייקיקאי ישראל
בהדרכת הראל אברוצקי
שיעורי מבוגרים, ילדים ונוער
כתובת: מושב ירקונה (צמוד להוד השרון), בית העם, רח' הפרדס.
טלפון להרשמה ולפרטים: 054-522-2308


בהצלחה לאיתמר ולהראל היקרים.

הבהרה לגבי השימוש בשם ״מאסאטאקה דוג׳ו״:
הדוג׳ו שלנו אינו פועל בשיטת ״סניפים״.
הבחירה להעניק לדוג׳ו את השם ״מאסאטאקה דוג׳ו״ היא של ראש הדוג׳ו שהוא גם תלמיד מהדוג׳ו שלנו שמבקש לפתוח דוג׳ו משלו, עליו הוא אחראי באופן עצמאי לחלוטין, אך בד בבד, הוא גם מעוניין להמשיך ולהתפתח כחלק מקהילה, בדרך משותפת ובגישה דומה לזו הנהוגה בדוג׳ו שלנו ברחובות.

דוג׳ואים בשם ״מאסאטאקה דוג׳ו״ פועלים כיום ביבנה במפעל אורבוטק בהדרכת טימור גאידרוב, במרכז תל-אביב בהדרכת רונן מילר, וכן בראשון לציון בהדרכת סשה (אלכסנדר) לטיאגו.

יום ראשון, 10 באוגוסט 2014

הדגמת אייקידו שהתקיימה במוזיאון היפני בחיפה

ביום שישי (8/8/2014) נפל בחלקנו הכבוד להדגים אייקידו במוזיאון היפני בחיפה. לצד אייקידו, הדגמנו גם איאיידו (אמנות שליפת החרב היפנית) בסגנון בו אנו מתאמנים - החרב שמעניקה חיים. הקהל שיתף פעולה והיתה אוירה שמחה ודינמית.

חותרים ביחד עם הקהל בסירה השמיימית במרחבי היקום


הסברנו והדגמנו את אופיו של האייקידו - את הגישה ששואפת לפיוס במקום לפגיעה, ואת ההגנה ההדדית שמאפשרת לנו להגן על עצמנו, ובד בבד להגן גם על התוקף.

החרב שמעניקה חיים (קצוּגִ׳ינְקֶן)

בליבו של האייקידו שמירה על שלום התוקף

כמה ילדים אמיצים מאוד עלו לבמה ותקפנו אותם עם טנטו (פגיון) אמיתי ממתכת. הילדים הדגימו באופן מעולה את שהם למדו רגעים ספורים לפני כן - את עקרון ההירגעות בעזרת נשימת בטן, ואת המוכנות שמתאפשרת בזכות הרחבת המבט.

נצחון אמיתי הוא נצחון על עצמך - ילד בן שלוש ללא פחד

סיום מוצלח להתקפה מסוכנת

תודה רבה מקרב לב להנהלת מוזיאון טיקוטין שמאפשרת לנו את החוויה הנהדרת הזו כבר חמש או שש שנים ברציפות. תודה לאיה ולקזו מקבוצת הילדים המתקדמים שהצטרפו, ולטימור, ערן, עדו, אסא והראל. הבת של ערן (אשרת), ורה (אשתו של טימור) ואמא של איה (אולגה) צילמו תמונות נהדרות והעניקו לנו מזכרת מהאירוע המהנה.

תמונות נוספות באלבום שבקישור (הקלק/י כאן).

יום רביעי, 23 ביולי 2014

אייקידו, ראי הנפש והֶייג׳וֹשִׁין 平常心

כאשר הדוג׳ו שלנו היה בראשית דרכו, באחד השיעורים, בעוד כולנו התאמנו בשקט, שמענו צעקה ולאחר מכן גערה של אחד המתאמנים בחברו.
״תיזהר!״, התלמיד הוותיק יותר צעק בבהלה אל עבר חברו שכנראה הבהיל אותו בתנועה מהירה מדי שבטעות הכאיבה לו. באייקידו, כאשר רוצים שבן הזוג יעצור את התירגול, נהוג להשתמש בסימן מוסכם כמקובל ברוב אמנויות הלחימה - שתיים או שלוש טפיחות קלות בעזרת היד על מזרני הטטאמי או על הגוף.

שוחחתי מייד עם אותו תלמיד וביקשתי ממנו שלא יתרגז ולא יגער במתאמנים. מאז באמת הוא התאמן על כך וכיום, למעלה מעשור עבר והוא אחד המתאמנים הרגועים ביותר בדוג׳ו שלנו.

היכולת להתגבר על סערת נפש רגעית היה בעבר גורם מכריע שהציל את חיי הלוחם. כיום, בדוג׳ו השקט שלנו ברחובות, לצד התועלת המעשית, טיפוח יכולת זו מאפשר קיום אווירה הרמוית וחברית, והללו חשובים לי יותר מכל. לא כולם צריכים להיות חברי נפש ולאהוב זה את זה, אך חייבים להסתדר זה עם זה ברוח טובה.

קרה לפני מספר שנים ששני תלמידים מבוגרים ממש התרגזו זה על זה באמצע האימן. שפשפתי את עיני בפליאה. ריב בין מבוגרים באמצע האימון? באותו רגע ביקשתי מהם לבוא איתי אל המשרד של הדוג׳ו. ישבנו. שתקתי למשך דקה ואמרתי להם בקצרה: יש לכם חמש דקות לשוחח זה עם זה, וכשתצאו מהמשרד, יש לכם שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא לחזור אל הטטאמי ולהתאמן ביחד כמו חברים, או שלמרות האהבה הגדולה שיש לי אל שניכם, ולמרות ששניכם עשיתם כברת דרך ואף הגעתם לחגורה שחורה, אני אאלץ ללוות אתכם אל דלת הדוג׳ו ולסיים את דרכנו המשותפת.

השארתי אותם במשרד וחזרתי אל האימון. דקות ספורות לאחר מכן, שניהם חזרו והתאמנו ביחד כאילו כלום לא קרה. היום הם החברים הכי טובים בדוג׳ו.

אם תלמיד טועה בטכניקה, אני אתקן אותו מליון פעמים בסבלנות ובחיוך. אך אם תלמידים נוטים לרטון זה כלפי זה, להיעלב ולכעוס, אני אבקש מהם למצוא דרכים יצירתיות להתגבר על כך או לצערי לעזוב.

כל אמנויות הלחימה של יפן מאמנות את הגוף ואת הנפש כאחד. ללא הפרדה. אימון הגוף הוא אימון הנפש ואימון הנפש הוא אימון הגוף. לא לחינם ישנם אנשים שמשתמשים במושג ״גופנפש״. אחד האידיאלים באמנויות היפניות שמשמש גם נושא אימון מהחשובים ביותר, נקרא ״הֶייג׳וֹשִׁין״ 平常心.
לב שהוא תמיד רגוע ומאון.

הֶיי 平 -  מאוזן / רגוע / שלום.
ג׳וֹ 常 - תמיד.
שִׁין 心 - לב / תודעה.

אם הדם עולה לראש, אוורר את פניך ואת נפשך במניפה היפה הזו עם הקליגרפיה של המושג ״הֶייג׳וֹשִׁין״.


הפנים והעיניים הם ראי הנפש. האימון באייקידו מלמד אותנו שהדבר נכון גם בכיוון השני. אם נרשה לעצמנו לטפח בעזרת האימונים שלנו שליטה עצמית ואיפוק, נגלה שאפשר להירגע ואף להשקיט סערת רגשות בעזרת שליטה על מבע הפנים, מנח הגוף והנשימה.

זה די נדיר אצלנו, אך בכל זאת הבחנתי לאחרונה במקרים בודדים בהם מתאמנים הביעו את מורת רוחם באמצע האימון. במקרה האחד היה זה בשל כאב, במקרה אחר היתה רטינה קלה בשל הערה שתלמיד קיבל ממתאמן וותיק יותר, דבר שגרר את מורת רוחו של הוותיק.

אחד מאתגרי האימון הגדולים שלנו, הוא שמירה על נפש רגועה. נפש רגועה היא נפש צלולה. נפש צלולה מאפשרת לנו להגיב ממקום שקול ולפעול במיומנות הפוטנציאלית האמיתית שלנו. בזמן האימון עלינו להרגיע ולהמיס כל התרגזות, התעצבנות, כעס או חוסר שביעות רצון. שיעור אייקידו, הוא הזדמנות פז לאמן את עצמנו ולשפר את היכולת שלנו להפיג את השלילי ששוכן בלב שלנו. נשימת בטן עמוקה היא אחד האמצעים שלי אישית עוזר באופן כמעט מיידי.

אוֹ-סֶנְסֶיי (מייסד האייקידו) אמר וכתב כל-כך הרבה פעמים ולכל-כך הרבה אנשים: מָאסָאקָאצוּ אָגָאצוּ - נצחון אמיתי הוא נצחון על עצמך. הוא הוסיף והסביר: "מטרת האיקידו היא לא לנצח האחרים, אלא להביס את השלילי אשר שוכן בנפשך ולמנוע את תפקודו."
 
מָסָקָאצוּ אָגָאצוּ - פרי מכחולו של מייסד האייקידו

יום שלישי, 22 ביולי 2014

שירה לנשמות היקירים בעת מסע | מאת שִׁינוֹבּוּ אוֹרִיקוּצִ׳י 折口 信夫


”בצאתך למסע, השאר אחת מהנשמות שלך אצל יקיריך שנשארים בבית. יקיריך, יפקידו אצלך למשמורת, אחת מהנשמות שלהם.
במשך המסע, נחם את יקיריך בשיר שתעניק לנשמתם שאותה אתה נושא עימך. בשיר זה, תתאר בפניהם את שרואות עיניך.
זו היא לידתה של שירת נוף ומראות.“ שִׁינוֹבּוּ אוֹרִיקוּצִ׳י 1887-1953. תרגום לעברית זאב ארליך ©2014

על פי האמונות העממיות העתיקות של יפן שנקראות בשם הכולל ״שִׁינְטוֹ״, לאדם יש נפש אחת וארבע נשמות. אדם בעל רוחניות מפותחת ומאומנת, יכול לשלוח את אחת מנשמותיו אל  מקום רחוק או אל תקופה אחרת, ובכך לרפא, לנבא ולראות את הנסתר.


שינובו אוריקוצ׳י 折口 信夫 1887-1953 היה שם דבר בתחום האתנולוגיה, השפות העתיקות, הפולקלור והדתות העתיקות של יפן. הוא פרסם ספרים רבים והיה אחד החוקרים המרתקים והחשובים ביפן. עוד אודות אוריקוצ׳י: בוויקיפדיה.

יום חמישי, 19 ביוני 2014

הודעות אייקידו ומשל האריה והחסידה

שלום רב ובוקר טוב,

האימון אתמול התמקד בניהול משא ומתן מהצד השני - או במילה אייקידואית אחת: אוּקֶמִי. נעזרנו בדוגמת הסיפור אודות האריה והחסידה והדוגמא העתיקה שלו בסיפורו של רבי יהושע בן חנניה (תודה לרב יצחק ליפשיץ על הדוגמא והסיפור). בהמשך העמוד, הסבר אודות מקור הסיפור ומשמעותו.

תירגלנו קטטה דורי קוקיו הו תוך דגש על הרעיון של מטאפורה תנועתית על השלכותיה השונות בכל הקשור למקור העתיק של הטכניקה, לאופן התירגול מנקודת מבט של אמנות לחימה, וכן באופן בו היא באה לידי ביטוי בהתנהלותנו בחיי היומיום.

הערב בדוג׳ו יתקיים אימון רגיל ובסופו שִׁינְסָה לגוֹקְיוּ (מבחן לקיו חמש).

חגיגה קטנה בסיום האימון מחר (יום שישי):

שמעתי ליחשושים אודות מתאמנים שנבחנו לקיו חמש ומתכננים להביא אל הדוג׳ו כיבוד קל. כולם מוזמנים להצטרף.

שני וחמישי בשבוע הבא:בשבוע הבא, כפי שהודעתי, לא יתקיימו ברחובות אימונים בימים שני וחמישי - זאת בשל מסיבות סיום וחזרות שנערכות בשטח בית הספר.
להלן הודעה משמחת מרונן מילר לגבי הימים שני וחמישי:

כל חברי מאסאטאקה דוג'ו היקרים מאוד מוזמנים להתאמן בשבוע הבא ובכלל בדוג'ו רידינג בתל אביב, חינם אין כסף.הדוג'ו ממוקם (כמה מפתיע :-)) ברחוב רידינג 35, בית-ספר אלומות, חנייה חינם בשפע ברחבת בית הספר.
לינק לדף הבית של הדוג'ו ולבלוג שלי:http://www.ronenmilleraikido.com/2013/05/blog-post.htmlלינק לדף הפייסבוק:https://www.facebook.com/RonenMillerAikido?ref=tn_tnmnאשמח לראות להתאמן ולהדריך את כל מי שיגיע!
רונן.


מקור הסיפור אודות האריה והחסידה הוא בגמרא: רבי יהושע בן חנניה, מהמתנגדים למרד בר כוכבא, המשיל את המשל הבא: "ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו. אמר: כל מי שיבוא ויוציאו אתן לו שכרו. בא קורא מצרי שמקורו ארוך, נתן מקורו לתוך פיו, והוציא את העצם. אמר לו: תן לי שכרי. אמר לו הארי: לך והיה משתבח ואומר: נכנסתי לפי ארי בשלום ויצאתי בשלום – ואין לך שכר גדול מזה".

_______________



בימים שלאחר חורבן בית המקדש השני אירע והמלך הוציא צו המאפשר לבנות מחדש את בית המקדש. שמחה גדולה שררה בעם ישראל אך היא לא האריכה ימים: השומרונים, שונאיהם המושבעים של עם ישראל, טענו בפני הקיסר כי בניית בית המקדש מחדש תתן ליהודים גאווה ותגרום להם למרוד בשלטונו והוא האזין לטענותיהם וביטל את האישור.

היהודים ששמעו על הדבר רגזו מאוד ורבים מהם החלו לתכנן מרד. חכמי ישראל ידעו שלמרד כזה תהיינה תוצאות הרות אסון וביקשו מרבי יהושע בן חנניה להרגיע את הרוחות הנסערות.

רבי יהושע נאם בפני העם ואמר:

"אריה טרף טרף, ועצם נתקעה בגרונו. אמר האריה: כל מי שיוציא את העצם מגרוני אשלם לו שכר הגון. באה החסידה, הכניסה את מקורה הארוך ושלתה את העצם מגרון האריה. כשסיימה ביקשה את שכרה, והאריה השיב לה: שכרך הוא שתוכלי לספר שנכנסת ללוע הארי ויצאת ממנו בשלום".

"כך אנו" המשיך רבי יהושע ואמר, "דיינו שנכנסנו לאומה זו ויצאנו בשלום – זהו שכרנו".

בכך הרגיע רבי יהושע את היהודים ואמר להם כי עליהם לתת שבח והודיה לבורא על כך שהם שורדים את מלתעות הארי. כשתגיע העת, ה׳ יגאל אותם ויבנה מחדש את בית המקדש. אך עד אז, על היהודים לנצל את החופש הניתן להם ולעבוד את הבורא בכל לבבם.


מקורות: 1, 2