יום שני, 26 בינואר 2015

Aikido - Art of Peace - Daily post

Each day I choose one of O-Sensei's sayings for some daily thoughts and training.
I hope you enjoy. Please visit this album each day and follow it as it grows up.
Please click on one of the photos and read O-Sensei's words.



יום שבת, 24 בינואר 2015

מה הוא מקומי בדוג׳ו - סֶמְפָּאִי וקוֹהָאִי 先輩と後輩

הדוג׳ו שלנו חגג בשנה שעברה חמש-עשרה שנות פעילות, ואני סבור שהוא בוגר דיו והגיע לבשלות להכיל ולהתחיל לאמץ את המנהג המסורתי, לפיו, כל אחד מהמתאמנים משמש כסֶמְפָּאִי וכקוֹהָאִי, או בפירוש פשוט לעברית: חונך וחניך.

בדוג׳ו נהוג לדעת מהו מקומו של כל מתאמן. המתאמן הבכיר או הוותיק יותר נקרא סֶמְפָּאִי, והמתאמן הוותיק פחות נקרא קוֹהָאִי. חשוב מאוד להבין שמטרת מנהג זה היא אך ורק יצירת סביבת לימוד יעילה וכן לשם עזרה למורה. יש להיזהר שלא ליפול אל מלכודת הניצול לרעה של ה״מעמד״ וכן לנהוג ככל האפשר בענווה ובגישה עניינית.

בתחילת השיעור ובסיומו, כאשר יושבים בשורה ישרה, בראש השורה יושב המתאמן הוותיק ביותר, ואחריו לפי סדר יורד, יושבים שאר התלמידים עד למתאמן החדש ביותר.

סֶמְפָּאִי:
סמפאי הוא מתאמן וותיק יחסית אליך. תפקידו להנחות אותך, לסייע, לתת עצה במידת הצורך. אם יש שני מתאמנים בדרגות שונות, סמפאי הוא המתאמן בדרגה הגבוהה יותר. גם אם הוא צעיר יותר או בעל וותק קטן יותר באייקידו. אם שני המתאמנים הם באותה דרגה, סמפאי הוא בעל הוותק הרב יותר.

רק למתאמן הוותיק ביותר אין סמפאי. המורה הוא המנחה שלו.

מורה וותיק ונהדר בשם סוּגָנוֹ סנסיי שכבר איננו עימנו עוד כתב לתלמידיו: ״בדוג׳ו יש הקדשה עצמית ויש מחוייבויות.״

קוֹהָאִי:
רק למתאמן החדש ביותר בדוג׳ו אין קוהאי. ברגע שהצטרף מישהו אחריך, הוא הקוהאי שלך. כמו אח קטן. על הקוהאי להפנים את תפקידי הסמפאי.

כאשר אני סמפאי אני משתדל/ת:

  • לסייע ולהיות תמיד למען הקוהאי.
  • לסייע בדוג׳ו יותר מהקוהאי. להגיע מוקדם ככל האפשר ולעזור באירגון הדוג׳ו, ולהישאר אחרי האימון לאירגון הדוג׳ו ולסגירה שלו.
  • באימון זוגי או קבוצתי, לבצע ראשון את הטכניקה.
  • להבין למי מותר לתקן: רק החגורות השחורות מתקנים ומעירים למתאמנים שאין להם דרגת דאן.
  • להבין שאני יכול לטעות ושאני לא אמור לדעת הכל. להודות בשגיאות ולדעת להתנצל.
  • להבין ששגיאות ואי הבנות הן חלק טבעי מההתפתחות שלי. לא לקחת את זה באופן קשה.
  • להתייחס אל הקוהאי בכבוד אך לא לחשוש ממתן ביקורת.
  • להקדיש חלק מכל אימון לתירגול עם קוהאי.
  • כשהמורה מאחר או לא מגיע, על הסמפאי הוותיק ביותר להתחיל את השיעור ולאפשר גם לסמפאי(ם) וותיקים אחרים ללמד.


כאשר אני קוהאי אני משתדל/ת:

  • להבין את מקומי בקבוצה ביחס לסמפאי.
  • להבין שבדוג׳ו לומדים לצד הטכניקות גם כללי התנהגות.
  • להבין שהביקורת היא למעני ומתוך רצון ללמד אותי.
  • להבין שכפי שטבעי לטעות בטכניקה, כך גם טבעי שהסמפאי יטעה לעיתים בהדרכה ובגישה.
  • להימנע לחלוטין מהערות לגבי הגישה או הטכניקה של הסמפאי. אפשר לעשות זאת בנימוס לאחר האימון.
  • להימנע לחלוטין מתיקון הסמפאי. לאחר שהאימון מסתיים, אפשר בהחלט לשאול בנימוס לגבי דברים שאינם מובנים.
  • לא לקחת קשה שגיאות. ללא טעויות לא לומדים.
  • להודות לסמפאי גם אם ההדרכה שלו לא היתה לרוחך.
  • להתייעץ עם הסמפאי בכל בעיה או תסכול ולא עם הקוהאי.
  • אם יש בעיה עם הסמפאי, לשתף את המורה בהקדם האפשרי.
  • ההתגברות שלך על קשיים גופניים חשובה לא פחות מהתגברות על קשיים רגשיים. הסמפאי לעיתים יעזור לך עם קשיים אלה ולעיתים יגרום לך לקשיים אלה. זה חלק מהאימון.


מקור מסורת הסמפאי והקוהאי הוא בגישה המסורתית הקונפוציוניסטית ובהתייחסות ללימודים בקבוצה בדומה למבנה חברתי-משפחתי או שבטי.


ואדים במבחן לדאן 2 ונעם. צילום: רובי יהב.


אשמח לענות על כל שאלה שתתעורר בעקבות קריאת רשומה זו.

לקריאה נוספת: בשורה ישרה של סמפאי וקוהאי

בברכה,
זאב.

יום שלישי, 20 בינואר 2015

דוגמא נהדרת ל״קִי״

וילהלם פורטוונגלר 1886-1954

דוגמא נהדרת ל״קִי״:
״יום אחד, כך סיפר נגן כלי הנקישה של התזמורת הפילהרמונית של ברלין, שבזמנו החופשי גם למד קומפוזיציה וניצוח, אירע משהו מוזר בחזרת התזמורת. הדבר היה בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה, אחרי זעזוע גדול שפקד את הפילהרמונית הברלינאית בעקבות השעייתו של המנהל המוזיקלי שלה, המנצח וילהלם פורטוונגלר (Furtwaengler), בגלל שיתוף הפעולה שלו עם המשטר הנאצי. פורטוונגלר נחשב יחד עם ארתורו טוסקניני לגדול המנצחים במחצית הראשונה של המאה: ענק מוזיקלי, שבתנועות ידיו המעורפלות, כשהוא מתנועע כבובה גמלונית על חוט וראשו מיטלטל מצד לצד כעומד להתנתק מגופו, הביא לביצועים כבירים, בלתי נשכחים, של הרפרטואר הקלאסי.

בכל מקרה, אותו נגן כלי נקישה סיפר שהוא ניצל חלק ארוך בחזרה שבו לא היה תפקיד לטימפאני (״תוף דוד״) שעליו ניגן, כדי לקרוא וללמוד את הפרטיטורה של היצירה. התזמורת ניגנה ועבדה תחת שרביטו של המנצח המחליף, והנגן — ורנר טרישן שמו — היה שקוע בתווים, ״ופתאום״, כך הוא מספר, עדיין נרעש לזכר המקרה, ״הרגשתי איך בבת אחת הצליל של התזמורת משתנה לגמרי, תוך כדי הנגינה. הצליל נהפך למלא קסם, שופע יופי, זוהר ממש. הרמתי את עיני מהפרטיטורה: על הבמה הכל היה כרגיל, המנצח עבד והנגנים ניגנו; אבל ראיתי את עיניהם של עמיתי מופנות לכיוון אחד, לעבר הכניסה; ושם - שם ניצב פורטוונגלר, מתכונן להיכנס לאולם״.

מתוך כתבה נפלאה של נעם בן זאב:
http://www.haaretz.co.il/…/classicalmusic/.premium-1.2542253

יום ראשון, 18 בינואר 2015

השיעור השלישי באייקידו: משולש, עיגול ומרובע.


טֶנְקָאן בזוגות
השיעור נפתח בתירגול טֶנְקָאן. כמעט כל שיעור אייקידו נפתח אצלנו בתירגול של תנועה בסיסית זו. בשיעורים הראשונים אנחנו מתאמנים על טנקאן לבד, והחל מהשיעור הרביעי, מתנסים לראשונה בתירגל טנקאן בזוגות.



משולש, עיגול ומרובע - באייקידו ובחיים
אחת הדרכים הנפוצות להסביר את עקרונות האייקידו הבסיסיים ביותר, נעזרת בשלוש צורות פשוטות:


לאחר הסבר שלושת הצורות, ניסינו להתאמן על טנקאן תוך תשומת לב למוכנות (משולש), הצטרפות מעגלית (עיגול), ובסיום, למודעות לסובב - לארבעה כיוונים (מרובע). 



תירגול קוֹהוֹ אוּקֶמִי
לאחר תירגול טנקאן, חזרנו לחיזוק הגוף והבטחון בנפילה לאחור. הקדשנו זמן להבנה וליישום עקרון הנפילה לאחור בקירבה לבן הזוג - כדי למנוע פגיעה בכתף, וכן כדי להקשות עליו לתקוף אותנו שוב.

היכרות ראשונית עם אִיקְיוֹ
בשיעור הבא (החמישי) נתחיל ללמוד את הטכניקה הראשונה של האייקידו שנקראת אִיקְיוֹ. לקראת תחילת הלימוד, הטכניקה הודגמה בפני המתאמנים בצורה הבסיסית ביותר שלה, וכן בהתמודדות עם מגוון התקפות.



שׁוֹמֶן אוּצִ׳י
איקיו נלמד בתחילה מול התקפה חזיתית שנקראת ביפנית ״שׁוֹמֶן אוּצִ׳י״.
מילולית:
שׁוֹמֶן - חזית.
אוּצִ׳י - מכה.

כדי להבין את מהות ההתקפה ואת התנועתיות שמאפשרת אותה, אחזנו בחרב מעץ (בוקן) ותירגלנו אותה בעזרתה. בד בבד למדנו מה זה בוקן, כיצד אוחזים בבוקן, כיצד קדים קידה עם בוקן (ומדוע), כללי בטיחות עם בוקן ואטיקט.

דגשים:

  • האימון עם בוקן מתחיל ומסתיים בקידה עם הבוקן.
  • מרכז הגוף כל הזמן מונמך מעט.
  • ההתקדמות היא ממרכז הגוף ועל כרית כף הרגל.
  • הראש נשאר זקוף והמבט רחב ככל האפשר.
  • תנועת החיתוך מסתיימת בדיוק עם סיום ההתקדמות על כף הרגל.


מָווָארִי אָשִׁי
בנוסף לתנועת ההתקפה הבסיסית (שומן אוצ׳י), למדנו גם כיצד להפנות את הגוף לאחור בצורה נכונה ויעילה. הפנייה שנקראת ״מווארי אשי״.


דגשים:

  • מרכז הגוף מונמך מעט.
  • הגב והראש זקופים כל הזמן.
  • החרב נשארת כל הזמן על אותו קו מבלי לסטות הצידה.


סיכום: שלוש צורות בשלושה רבדים
סיכמנו את השיעור בהסבר אודות מהות שלושת הצורות של האייקידו בשלושה רבדים:
1. כעיקרון בסיסי באמנויות הלחימה המסורתיות של יפן.
2. כעיקרון בסיסי באייקידו.
3. משולש, עיגול ומרובע בחיי היומיום.

בחיי היומיום, משולש מסמל מוכנות. כמובן, אנחנו לא יכולים להיות תמיד מוכנים לכל הפתעות החיים. החיים מזמנים לנו הפתעות טובות ופחות טובות, ולעיתים גם הפתעות לא נעימות כלל. מובל מאליו שאי אפשר להיות תמיד להיות מוגנים מפני הפתעות אלה. שמירה על עיקרון המוכנות - עיקרון המשולש - בחיי היומיום, מתאפשרת לנו אם אנו מתחזקים את הגוף ואת הנפש, מתאמנים, שומרים על אורח חיים בריא, לאיזון בין עמל לרוגע, להמולה. תחזוקת הגוף ותחזוקת הנפש מסייעים לנו להתמודד עם הפתעות בחיים ולהחזיר במהירות יחסית את האיזון לחיינו. אותו איזון ויציבות גופנית ונפשית הם המשולש של האייקידו.

העיגול מסמל את ההימנעות מהתנגשות ואת השאיפה להגיע להבנה ולחיי שלום. עם עצמנו ועם הסובב.

מרובע מסמל את האופן בו אנו מסיימים דברים. סיום עבודה כך שמשטח העבודה או חדר העבודה מוכנים למחר או לבא אחרי. סיום מפגש בצורה יפה ונכונה. אם יש עימות או וויכוח, ואנו רואים שלא עולה בידינו להגיע לידי הבנה הדדית, אפשר לסיים בכעס ובניתוק, ואפשר גם לומר ״בוא נדבר על זה שוב בעוד כמה ימים, אני רוצה לחשוב קצת על זה״ ולהיפרד ברוח טובה ככל האפשר. סיום מסודר, וביום במודעות לארבעה כיוונים מיוצג על ידי המרובע של האייקידו.

סיום - תנועה, נשימה, שחרור
סיימנו את האימון כבכל אימון בסווארי וואזה קוקיו הו (אימון בזוגות בישיבה ותירגול שילוב נשימה ותנועה בהתמודדות עם אחיזת שתי הידיים שלנו), ולאחר מכן שחררנו את הגב בתרגיל האייקידואי - היישין אונדו.

בשיעור הבא נתחיל ללמוד איקיו.

יום חמישי, 15 בינואר 2015

מכשולים בדרך, אמון וספק

נכתב במקור ב20 בינואר 2009 בבלוג הישן שלי

קיימות דרכים רבות, ומורים רבים. מורי דרך.
בדרך אמיתית, יש עליות ומורדות, מכשולים וקשיים, והפתעות נעימות.




הדברים שעוזרים לנו, הם לא פחות חשובים מהדברים שמקשים עלינו.

כאשר הדרך סבוכה, מורה טוב, נדיר שיתן לתלמיד פתרון.
מורה טוב, גם לא יתן לו את הכלים לפתרון.
מורה טוב, יסייע לתלמיד להבין כיצד ליצור את הכלים אשר יפלסו לו את הדרך.



כאשר תלמיד מגיע למכשול, חשוב שישתף את מורו.
מכשול אמיתי מעכיר את המים, ואת רוחו של התלמיד.
תירגול ועוד תירגול של תנועה ושל שקט, התגברות ואימון אף אגב דמעות, ונגלה יכולת, ולרוב גם נגלה מוצא או כיוון.

משהתגברנו על שנראה לנו קשה או בלתי אפשרי, המים שוקטים וחוזרים להיות צלולים, וייתכן ששוב יהפכו לעכורים, או שלא...

אך בכל מקרה, כבר התקדמנו בדרך.



טוב שאמנות האייקידו היא לרוב אמנות של תירגול שמח ומאתגר, אך לעיתים ישנם רגעי ספק, וחשוב שכך יהיה.

תלמיד אמיתי הוא תלמיד שמטיל ספק.
תלמיד אמיתי חייב לשאול שאלות נוקבות.
ביחד עם זאת, יש להיזהר משאלות אינסטנט, ומהטלת ספק באופן מזלזל.
כדאי לתת לדברים לשכון תקופת מה בלב ולנסות קודם למצוא תשובה בכוחות עצמנו.



כל עוד האימון איננו פוגע בנו או בזולת, אפשר שנתאמן גם עם ספק בלב.

יש להישמר מכל משמר מאמונה עיוורת - מהליכה בעיניים עצומות מבלי להטיל ספק. אך ביחד עם זאת, יש לטפח את היכולת לתת אמון במורה ובדרך.

אני חושב שכל פורצי הדרך הגדולים ביותר הם כאלו שהיתה להם היכולת לאזן בין אמון לבין ספק.

נושאי אִימון ותירגול רבים הם בלתי מובנים. לעיתים לוקח שנים להפיק תובנה, ולעיתים היא איננה ניתנת לתיאור במילים, אלא רק בתחושת לב. ללא אֶמון, האִימון לא ישא פרי. אִימון באֶמון ריק ועיוור, גם הוא לא ישא פרי. אשרי התלמיד אשר לו האיזון בין השניים.


אימונים מהנים,
נתראה בדוג׳ו,
זאב.

יום שישי, 9 בינואר 2015

השיעור השני שלנו באייקידו: אָייטֶה - שותף

אָייטֶה
במחצית השניה של השבוע שעבר, המתאמנים החדשים הגיעו לשיעור השני שלהם באייקידו. נושא השיעור השני הוא ״אָייטֶה״, או בעברית - שותף. לימוד הטכניקות באייקידו נעשה כמובן בהתמודדות מול תוקף, אך אנו מכנים אותו שותף. לא אוייב או יריב. או ביפנית: אייטה. בהשלכה לחיים, עקרונות האייקידו מלמדים אותנו שכאשר יש לנו עימות, ניגוד אינטרסים, כעס או ריב עם מישהו, במקום להתייחס אליו כאל יריב, אנו מנסים להתייחס אליו כאל שותף לפתרון הבעיה.

סוּמִי אוֹטוֹשִׁי
העקרונות הבסיסיים של האייקידו מתורגלים תוך שמירה זה על זה, תמיכה ועזרה הדדית. לאחר שערכנו חזרה על קוֹהוֹ אוּקֶמִי (נפילה לאחור), נעזרנו זה בזה כדי להתחיל להתרגל ליפול לא לבד, אלא כתגובה למשהו שהשותף שלנו לאימונים מבצע. הטכניקה שנבחרה לצורך זה נקראת סוּמִי אוֹטוֹשִׁי (הפלה אלכסונית).




כמובן שהטכניקה עדיין בוצעה באופן הרבה יותר פשוטה ואיטית מהמתואר בסרטון, אך העיקר היה להתחיל להבין מה זה אומר להיות שותף בו שאפשר להעזר, לסמוך ולהיתמך.

טֶנְקָאן
חזרנו גם על טֶנְקָאן שהתחלנו ללמוד בשיעור שעבר. טנקאן הוא הטָאִי סָבָּאקִי (תנועת גוף ומעבר למיקום בטוח) הראשון מבין מספר סוגים של טאי סבאקי שלומדים באייקידו. כולם נעו במעגליות וביציבות, ושמרו הייטב על המרכז ועל סיום נינוח של התנועה. חוסר היציבות וההססנות שאיפיינו את השיעור שעבר נעלמו כלא היו.

בזמן שהמתאמנים תירגלו טנקאן לבד ללא בן זוג, עברתי ביניהם והדגמתי עם כל אחד ואחד כיצד התנועה מאפשרת להם להימנע מהתקפה. כיצד הטנקאן יוצר נקודת מבט משותפת. כיצד הוא מאפשר לנו להתקדם מגישה של התגוננות לגישה של יצירת שותפות - או איחוד.





סוּוָארִי ווָאזָה קוֹקְיוּ הוֹ
לסיום ערכנו היכרות ראשונית עם טכניקה שמסיימת באופן קבוע כל שיעור ושיעור - סוּוָארִי ווָאזָה קוֹקְיוּ הוֹ. ״קוקיו הו״ פירושו עיקרון הנשיפה והשאיפה, והתירגול מלמד אותנו תקשורת תנועתית ותחושתית שמשלבת נשימה אייקידואית. למושג ״קוקיו הו״ יש משמעויות נוספות הרבה מעבר לנשימה עצמה, אך על כך בהמשך דרכנו...




הָיישִׁין אוּנְדוֹ
כולם הונפו ברוגע על הגב בתרגיל השיחרור שמבוצע באופן קבוע - הָיישִׁין אוּנְדוֹ, ובקרוב נלמד גם כיצד להיות בצד שנושא את השותף.




כיאה ללילות ינואר, היה קר מאוד, ובשבוע הראשון במיוחד האימון עדין לא נעשה אינטנסיבי. אני מקווה שבשבוע הבא נסיים את האימון כאשר אגלי זעה על המצח והגוף היה חם.

יום חמישי, 8 בינואר 2015

השקה חגיגית של הספר ״צעדים ראשונים בדרך האייקידו״ בדוג׳ו שלנו בשבת זו (10.1.2015) בשעה 12:50




בשבת זו תתקיים בדוג׳ו שלנו השקה חגיגית של הספר ״צעדים ראשונים בדרך האייקידו״ האירוע יתקיים בשעה 12:50.

מר משה אלון (המוציא לאור - הוצאת כותרים) הודיע שהוא ישמח להגיע ולומר כמה מילים בפני כולנו.





למעוניינים/ות בשעה 12:30 לפני ההשקה תתקיים הדגמת אייקידו של וותיקי הדוג׳ו שלנו ושל דוג׳ואים של תלמידים.

בנוסף, למתאמני/ות האייקידו, באותו בוקר יתקיים אימון חגיגי לכבוד פתיחת השנה האזרחית 2015. משעה 10:00 עד 12:30. האימון פתוח לכל הרמות ולמתאמני/ות כל סגנונות האייקידו.

האירוע כולו הוא ללא תשלום, ואפשר בשמחה להביא משקה כלשהו או משהו טעים.

מחיר הספר: 80 שח׳.

כתובת הדוג׳ו: מרשוב 3 רחובות - אולם הספורט של בית ספר ויצמן.


מקווה שתהנו מהאירוע,
זאב.